הפחד ומשקולות האימה
כיצד אני, כמטפלת בהפרעות אכילה בעזרת אומנות, יכולה לרדת לעומק התחושות של מטופלי ולעוצמת הפחדים שמנהלים אותם ומעצימים את כוחה של הפרעת האכילה כהרגעה או פתרון זמני?
כשמטופלת כבת שלושים או מבוגר כבן שישים או נערה כבת ארבע עשרה דחויה חברתית שחשה בדידות קשה- תיאור האימה יהיה דומה אבל התחושות, באופן טבעי, שונות בהתאם לגיל, לארועי חיים טראומתיים וסיפורי המחלה.
הציור מבטא באופן ויזואלי ויחודי את התחושות המתאימות למטופל.
כשאני רואה את הציור, את השימוש בצבעים, את כמויות הצבע המבוטאות על גבי הבריסטול את מיקום הציור ועוד - כל אלו יכולים להבהיר לי את מהות הרגשות והמצוקות שגרמו למטופלים לפנות להפרעת האכילה בכדי לזכות בהקלה והרגעה.
כל מטופל (בהתאם להפרעת האכילה בה הוא לוקה) יעזר בסימפטומים שיגרמו לכך: צמצום, צום, ספורט מוקצן, בולמוסים,הקאות ואכילה כפייתית.
הדמות המתכופפת במלוא קומתה שמייצגת את הפחד מטיבה להבהיר ללא מילים את תחושת האימה בעוד שהדמות הקטנה נטועה במקומה ומשקולות בצבע חום (שמייצג את המוות לפי הסבר המטופלת) לא מאפשרות לה לזוז והיא נתונה לשלטונו של הפחד האישי שלה.