החיים ללא קיימות

​תתארו לכם חיים בעולם בו אין לכם תחושה של קיימות ואתם משולים לאויר. הכל עובר דרככם, חוצה אתכם וגופכם משוסע כמו שמבטאת זאת מטופלת בציורה.

כשהתחושה הזו מציפה, יש שיחצינו את התנהגותם כדי לזכות בתחושה של נראות, לעיתים יתפרעו או ירצו את האחר ויציבו את עצמם במצבים מוחצנים ולא נעימים ויש שינסו למלא את "החתכים" (כפי שמבוטאים בציור) בעזרת בולמוסים של הרבה מזון.

הפניה להפרעת האכילה במצבים כגון אלו יוצרת תחושת נתק קצרה וזמנית ו"מאפשרת" לשרוד את הבדידות הנוראה שנובעת ממצבים מתמשכים כאלו. ואם אפשר גם להקיא את הבולמוסים אז "הרווח" הרגשי הוא כפול, גם נתק וגם תחושת התרוקנות מהמזון שמחליפה את ההתרוקנות מהרגש הקשה.